רש"ש על בכורות נ׳ ב

1 גמרא והרי מעשר דכתיב וצרת הכסף בידך כו'. מפרש"י בסד"ה הפורט משמע דהיה גורס קרא דונתת בכסף ועמש"כ בקדושין בס"ד:

2 רש"י ד"ה שאני התם. בהדי כלים. הס"ד. ומ"ד שנים. כל דהו כו':

3 רש"י ד"ה הכסף כסף ריבה. וצרת הכסף ונתת הכסף. כצ"ל:

4 רש"י ד"ה קודש קודש. במע"ש כו' וכל מעשר הארץ מזרע הארץ וגו' ובהקדש כו'. כצ"ל:

5 רש"י ד"ה התוקע. אל תהי בתוקעי כף וכו'. כצ"ל והוא במשלי כב:

6 תד"ה כל כסף האמור. אלא משקל כו' שהיה שוה למעה שנעשית כו'. כצ"ל:

7 בא"ד אבל לרב איתא בהדיא התם דבין שנים בין דבר חשוב מכלים נפקי. לא נמצא זאת שם בגמרא רק הם כתבו שם מעצמם כן אליביה:

8 בא"ד היינו בתר דאשכחנא דפרוטה הוי שפיר כסף כו'. כצ"ל וכ"ה בדבריהם בקדושין:

9 תד"ה כל כסף קצוב ובכתובות בפרק אע"פ תנן נותן לה כלים כו'. כצ"ל: